GORDON GALLERY
גלריה גורדון נוסדה ב-1966 ברחוב גורדון בתל אביב שאת שמו היא נושאת. מאז היווסדה הציגה הגלריה מאות תערוכות והוציאה לאור עשרות רבות של קטלוגים וספרי אמנות. הגלריה קנתה לעצמה שם בזכות אוסף האמנות הישראלית שלה – אחד הגדולים מסוגו – וכמי שמייצגת אמנים ישראלים מובילים ואחראית למספר עזבונות אמנותיים חשובים.
ב-1975 הרחיבה הגלריה את פעילותה וב-1977 ייסדה את בית המכירות הפומביות הראשון בישראל, שהפך לאחת מאבני היסוד של שוק האמנות המקומי. במהלך השנים הגלריה ובית המכירות סייעו בבניית כמה מאוספי האמנות הישראלית היוקרתיים ביותר בארץ ובעולם. ב-1980 עברה הגלריה למשכנה הנוכחי בקומה הרביעית של בן יהודה 95, הכולל בין היתר חלל ייעודי להקרנת עבודות וידאו.
ב-2012 נפתחה גלריה גורדון 2, אחות צעירה לגלריה גורדון המבוססת. גלריה גורדון 2 מתמקדת באמנות ישראלית בת זמננו מהארץ ומחו”ל ובדור הבא של יוצרים ואוהבי אמנות, תוך שהיא שמה דגש מיוחד על תערוכות, אוספים וירידי אמנות בינלאומיים. שתי הגלריות יוצרות יחד רצף בין-דורי שמאפשר להן לייצג את עולם האמנות המקומי באופן מקיף, מתוך פרספסקטיבה של ניסיון בן עשרות שנים.
ב-2016 פתחה גלריה גורדון חלל שלישי, הראשון שלה בדרום תל-אביב.
על החלל החדש
חלל התצוגה החדש ברחוב הפלך ממוקם בלב איזור תעשייתי מתחדש בדרום תל-אביב. השכנים של הגלריה החדשה הם בית חרושת לרוכסנים וסדנת נגרות. בשנים האחרונות אדריכלים ואמנים החלו לעבור לשכונה, ותוכנית מתאר חדשה הגדירה אותה כאיזור מעורב שימושים בצפיפות גבוהה וגם התירה בניית רבי-קומות למגורים. החלל החדש מוגדר אמנם כזמני, אבל במהלך השנים נוכחנו לדעת שאין דבר קבוע יותר ממבנה זמני.
כשגלריה גורדון פנתה אלינו בבקשה לתכנן את הגלריה החדשה, היה לנו ברור שיהיה עלינו ליצור איזון עדין בין הצריפים התעשייתיים המקיפים את המבנה לדרישות המדויקות של הגלריה. על אף שהמבנה עשוי להיות זמני, אי-אפשר להתייחס אליו בקלות ראש. התכנון של כל גלריה נשען באותה מידה גם על גבולות החלל וגם על הנפחים המאפיינים אותו וחומקים מכל הגדרה. זאת משום שהאופן שבו אנחנו קולטים את הסביבה שלנו מושפע מהיחסים בין אור וצל ומהדיאלוג בין שטחי הפנים והחוץ.
כארכיטקטים שמופקדים על תכנון חללי תצוגה של אמנות, אנחנו נוטים להימשך לרעיון של נייטרליוּת כמעין מחווה מקדימה ליצירות שיאכלסו את החלל. אלא שבמהלך השנים למדנו שעבודות אמנות נקלטות בצורה מלאה ועשירה יותר דווקא בחללים בעלי אופי; חללים המתפקדים באופן דומה לרגעי הדממה או לניגודים המשלימים שמפרידים בין תו מוזיקלי אחד למשנהו. האידיאל הנייטרלי של “הקופסה הלבנה” יכול לשמש אותנו כקונספט, אבל בסופו של דבר הוא אינו אלא אשליה אפלטונית. הרמז הדק ביותר לצל או לטקסטורה, או עצם קיומן של פרופורציות מרחביות, משמשים כפרלוּד לייחודיות הספציפית של החלל.
המטרה שהגדרנו לעצמנו בתכנון גלריה גורדון החדשה הייתה להכין את השטח לבלתי-צפוי; לעורר את החושים לא באמצעות רעש אלא בעזרת השקט של אורות וצללים; לאפשר שיח מדוד בין אובייקטים לחלל שאותו הם מאכלסים.
This post is also available in: אנגלית